עזה לופתת אותנו בגרון כבר כל כך הרבה זמן, מפיצה שנאה, אלימות והרג. מדהים שדוש צייר את הקריקטורה הזו ב 1955, לפני כמעט 70 שנה. הרקע לציור היה, כמו היום חדירה של "מסתננים", כפי שקרו להם פעם, טרוריסטים חמושים אשר תקפו אזרחים וחיילים בשטח ישראל. המונח "רצועת עזה" הביא ככל הנראה את דוש לצייר אותה כחגורת חנק על צווארו של שרוליק, הנחוש לבתק אותה.
ממדי האבדן והמוות שאנו חווים עתה כל כך גדולים עד שניתן להשוות אותם לאלה של מלחמת יום כיפור. כך צייר דוש את שרוליק, מזיל דמעה ונפרד מאחיו שנפלו בשדות הקרב של אותה המלחמה, פרידה היאה גם לנופלים במלחמת עזה.
שרוליק לאחר האסון ביישובי עוטף עזה. עוצב על ידי דניאלה רזניק, כחלק מפרויקט designduty2023
ושוב אנחנו מוצאים את עצמנו מתדפקים על דלתו של הצדק הבינלאומי ומסרבים לקבל כי מאחוריה אין דבר. גם כאשר פותחים נגדנו במתקפה נוראה וטובחים בנו באכזריות לא אנושית מוצא לנכון חלק ניכר מהתקשורת הבינלאומית להצביע עלינו כגורם התוקפן, האלים והאשם במצב שנוצר.
גם המצב הזה מוכר לנו. במלחמות קודמות כבר ניצבו מולנו אויבים בשתי חזיתות. פעם היו אלה צבאות מצרים וסוריה והיום ארגוני החמאס וחיזבאללה. נזכור שגם אז כמו היום חשנו שאנו נמצאים בסכנה גדולה. זה דווקא דרבן אותנו לגייס את כל כוחותינו, לנצח ולהסיר את האיומים האלה.
השאר תגובה