הקריקטורה פתרון מדיני לטרור פורסמה בעיתון מעריב ב-10 במרץ, 1993. בחודש זה הגיע לשיאו גל טרור אשר פקד את הארץ בו נדקרו למוות בערי ישראל 14 יהודים על ידי מחבלים, פעילי הארגונים חמאס וג'יהאד איסלאמי. ממש במקביל לאירועים אלה התקיימו בנורבגיה שיחות חשאיות בין נציגים ישראלים ופלסטינאים אשר הביאו, באוגוסט של אותה שנה, לחתימת הסכם אוסלו בו הסכימה ישראל לנסיגת צה"ל מערי הגדה המערבית, הקמת מנהל עצמי לפלסטינאים ותחילת שיחות על הסכם קבע עם אש"פ.

דוש מתאר את האיום הנשקף מטרור הסכינאות בעזרת דימוי ויזואלי מבריק – ארץ ישראל כולה מוצגת כסכין גדולה ומאיימת. אך הוא מוסיף נדבך לעבודתו ומתייחס בה גם להתרחשויות המדיניות של התקופה. הקריקטורה מראה את ישראל בגבולות ה"קו הירוק" ויונת שלום, אשר מזכירה בחזותה את נציגי ישראל באוסלו, מנסה להרגיע את שרוליק וטוענת כי נסיגה לגבולות אלה תביא עמה פתרון לאיום הטרור. הבעתו הספקנית של שרוליק מבטאת היטב את דעתו על כך.

לצערנו, תופעת הסכינאות הרצחנית אשר הגיע לשיאה לפני למעלה משני עשורים עדיין מאיימת על אזרחי ישראל ומתפרצת מדי פעם ברחבי המדינה, כפי שקורה בחודשים האחרונים. הנסיגה לגבולות ה״קו הירוק״ התרחשה רק מתחומי רצועת עזה וכפי שחשש דוש, לא הביאה להפסקת הטרור משם. שאלת הגבולות עדיין מעסיקה את הציבור הישראלי ונמצאת כידוע במחלוקת פוליטית עמוקה. נראה שבעשור האחרון אף הפכה השאלה למורכבת יותר ונוספו לה היבטים חדשים בהם ההקצנה הדתית וחוסר היציבות הפוליטי בעולם הערבי.