הקריקטורה יש עוד מקום? פורסמה בעיתון מעריב ב-31 באוגוסט, 1973.

היא עסקה בסדרה של החלטות גינוי נגד ישראל אשר התקבלו על ידי מוסדות בינלאומיים, האחרון שבהם היה של ארגון התעופה האזרחית הבינלאומית שהתכנס ברומא. הגינויים התייחסו ליירוט של מטוס לבנוני אזרחי אשר המריא מביירות לכיוון עירק והובל לישראל על ידי מטוסי קרב של חיל האוויר כיוון שעל סיפונו אמור היה להיות ג'ורג' חבש, מפקד החזית לשחרור פלסטין.

דוש היטיב לבטא את תחושות התסכול והכעס שחשה ישראל כלפי כמות הגינויים הרבה המוטחת בה, לדעתו שלא בצדק. למעלה מ-40 שנה חלפו והגינויים והחרמות עדיין ממשיכים להגיע, כדוגמת פעולתו של ארגון ה-BDS או החלטת האיחוד האירופאי לסמן מוצרים המיוצרים מעבר ל״קו הירוק״. כמו אז גם היום, גינויים והחרמות אלה הנגועים במידה לא קטנה של אנטישמיות, מתקבלים ביוזמתם ועידודם של מדינות ערביות וארגונים מוסלמים. תיאורו הקולע של דוש לא רק שנשאר רלוונטי ומדויק, אלא שהוא גם חזה מבלי דעת את אפנת קעקוע הגוף המקובלת כל כך היום.